<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ראה סימנים ת"ג—ת"ה</h1>
<h2>דף קה.</h2>
פירוש בשר בחלב. פסק, הדם הבלוע במלח וחזר ומלח בו בשר אחר באותו מלח הבלוע [מותר], אע"פ שהמלח נותן טעם, כיון שיש בו ס' לבטל הדם הבלוע בו, לא מצינו טפל חמור מן העיקר וכן הלכה למעשה ראיתי בפני רבינו ממי"ץ תבלין שנידוכו במדוכה של בשר, (והותר) [והתיר] רבי לטבל בו חלב, מטעם דלא מצינו טפל חמור מן העיקר. ודבר תימה היה בעיני לפי שהוא חריף ולפי שהזהירה תורה על בשר בחלב, לכך פסק אם אכל חלב ורוצה לאכול בשר צריך קינוח הפה ולשרות ג' שריות במשקה כנגד ג' לא תבשל, ואם לילה הוא צריך נטילת ידים, אך ביממא דמצי למיחזי על ידיו לא בעי נט"י. אכל בשר ואח"כ חלב לא מהני קינוח הפה, דכתיב [במדבר י"א] הבשר עודנו בין שיניהם. וכן פסק וכן עמא דבר ודלא כפי' [ר"ת אלא כפי'] רשב"ם. אך בין תבשיל שנתבשל בקדירה של בשר לתבשיל של חלב, כיון שאין בו בשר ולא שומן בשר, לא בעי לא קינוח ולא נט"י. אך צ"ע כמה ישהה בין בשר לגבינה, שהתלמוד, לא פי' אלא הבשר עודנו בין שיניהם, ופעמים שאדם חוצץ שיניו ליום של אחריו ומוצא בשר בין שיניו, ופסק המיימון חצי עונה ו' שעות שכבר מתעכל. ו(נ)שאלתי, לפני ר' אם יודע הראיה לדברי המיימון ולא מצא רבי.
<h2>דף קח.</h2>
פירוש בשר בחלב. פסק, הדם הבלוע במלח וחזר ומלח בו בשר אחר באותו מלח הבלוע [מותר], אע"פ שהמלח נותן טעם, כיון שיש בו ס' לבטל הדם הבלוע בו, לא מצינו טפל חמור מן העיקר וכן הלכה למעשה ראיתי בפני רבינו ממי"ץ תבלין שנידוכו במדוכה של בשר, (והותר) [והתיר] רבי לטבל בו חלב, מטעם דלא מצינו טפל חמור מן העיקר. ודבר תימה היה בעיני לפי שהוא חריף ולפי שהזהירה תורה על בשר בחלב, לכך פסק אם אכל חלב ורוצה לאכול בשר צריך קינוח הפה ולשרות ג' שריות במשקה כנגד ג' לא תבשל, ואם לילה הוא צריך נטילת ידים, אך ביממא דמצי למיחזי על ידיו לא בעי נט"י. אכל בשר ואח"כ חלב לא מהני קינוח הפה, דכתיב [במדבר י"א] הבשר עודנו בין שיניהם. וכן פסק וכן עמא דבר ודלא כפי' [ר"ת אלא כפי'] רשב"ם. אך בין תבשיל שנתבשל בקדירה של בשר לתבשיל של חלב, כיון שאין בו בשר ולא שומן בשר, לא בעי לא קינוח ולא נט"י. אך צ"ע כמה ישהה בין בשר לגבינה, שהתלמוד, לא פי' אלא הבשר עודנו בין שיניהם, ופעמים שאדם חוצץ שיניו ליום של אחריו ומוצא בשר בין שיניו, ופסק המיימון חצי עונה ו' שעות שכבר מתעכל. ו(נ)שאלתי, לפני ר' אם יודע הראיה לדברי המיימון ולא מצא רבי.
<h2>דף קיג.</h2>
בחלב אמו. [דברים י"ד] בגמרא אית תנא דאמר מי שיש לו חלב אם זהו אסור יצא בשר עוף שאינו דאורייתא, ובכך ניחא הא דאמרי' [עירובין ס"ב ע"ב] אפי' ביעתא פי' ביצה בכותחא לא לישרי אינש קמיה רביה. וקצת קשה במאי איירי אי במעורות בגידין כמו שהיא בעוף מאי שריותא שייך בה והא הם כבשר ממש, ואי בנגמרות בקליפתן מאי היתר שייך בהו והא אסיק התם [ב"ק מ"ז ע"א] דפירשא בעלמא הוא, וצ"ל דאיירי במעורות, וכמ"ד בשר עוף בחלב אינו דאורייתא.
